יהודה קונפורטס – בלוג

ארכיון ל- דצמבר, 2008

אלו  לא  הימים הכי יפים של ענף המיחשוב. הניסיון למחשב את מערכות הבחירות  של העבודה ומלם נתפס  בתודעה הציבורית ככשלון המחשבים. אם יש משהו שהציבור  יזכור ממערכת הבחירות הנוכחית יהיה  הנושא של המחשבים בקלפיות ולאו דווקא בקונוטציה חיובית.  העליהום על כל מה שדיגיטלי הוא כמעט בלתי נתפס. מדן ועד אילת.

 כמובן שאין מקרה הליכוד למקרה מפלגת העבודה. בעבודה הייתה תקלה תפעולית בתקשורת, שלקח זמן לאתרה ולתקנה.  בליכוד, עובדתית המערכות  עבדו, התוצאות הגיעו בזמן, אבל המשתמשים יצאו עם טעם רע. במיוחד  אותם משתמשים שנפגשו בפעם הראשונה עם מסך מגע ומחשב. לנו, בקהיליית המיחשוב זה נשמע מוזר, אבסורד אבל זאת המציאות.

הפתרון מורכב מהרבה מאוד תהליכים שלא נעשו עד כה ועוד לא מעט תהליכים שצריכים להיעשות, רובם מבוססים על חינוך והסברה. המפלגות, כל אחד משיקוליה, הסתכלו על רעיון  הבחירות הממוחשבות מזווית ארגונית עסקית. הרצון לחסוך משאבים ולאפשר לבוחרים להצביע מכל מקום ובכל עת. אף אחד לא הסתכל  לרגע על פרופיל האוכלוסייה שצריכה   להשתמש בטכנולוגיה הזו. היא אינה אחידה, היא אינה מורכבת משכבה סוציו אקונומית אחידה ולכן טבעי שהדרך להתמודד עם הטכנולוגיה החדשה  צריכה להיות מותאמת  אליהם, ואולי בכלל את התדרוכים היה צריך לעשות הרבה  קודם, בסניפים, במחוזות, בתשדירי שירות והסברה. וכאן הכדור בפירוש עובר למגרש של מטות  המפלגות, מנהלי יום הבחירות, כל אנשי הארגון והלוגיסטיקה. גם מחשבה קצת יותר יצירתית, היתה מאפשרת לבצע בחלק מהסניפים בחירות ידניות במקביל לבחירות ממוחשבות. הטכנולוגיה אינה יכולה להתאים לכל אדם, בכל מקום  באשר הוא.

נכון הוא להדוף את ההתקפה על כל מה שמסמל מיחשוב, ולגנות כל ניסיון לפתור את הבעיה על ידי הליכה אחורה לשיטה "הישנה" מבוססת פתקים, עתירת זיופים, איטית.  התורים הארוכים שהיו  בירושלים בבחירות לליכוד, אין בינם ןבין מערכת המיחשוב שום דבר. מדובר בתכנון או צפי לא נכון של מספר המצביעים,  שגרם לליכוד להזמין מספר ' קטן יותר של עמדות מחשב.  הרי איש לא היה מעלה על דעתו לחסוך דווקא  בדבר כה בסיסי שניתן לתקנו בהתארגנות נכונה  יום קודם.

מצד שני, לא נכון הוא, לאנשי המיחשוב, חברות ההיי טק  לתפוס צד מרוחק מהפרשה ולומר: אנחנו סיפקנו את הסחורה. טכנולוגיה נועדה לשרת צרכים של אנשים, והיא נועדה לאפשר לאנשים להרגיש שהם לא מפסידים שום דבר אם הם לוחצים על מקש במקלדת או מזיזים את העכבר.

בחירות ממוחשבות כחלק מהליך דמוקרטי הן תהליך שהחברה הישראלית חייבת  לעבור אותו. אין כמו מסגרת שנקראת מפלגה שחייבת לקחת חלק בתהליך הזה, שאינו קל, גורם לפעמים לתקלות, אבל הוא תהליך שכבר החל. התעלמות ממנו לא תועיל לאיש ובוודאי לא תייעל  או  תגדיל את מספר הבוחרים שיבואו להצביע. בכלל, הטכנולוגיה, כמו כל דבר, חשפה לאור השמש חוליים מוכרים של שיטת הפריימיריז, השנויה במילא במחלוקת. היא מיושמת  במפלגות משום שמדד האמון בין החברים שואף לאפס, כולם חושדים בכולם ולמרבה הצער, חלקם אף צודקים.  אולם השיטה הזו, איננה מעוגנת בשום חוק ואינה  נתונה לפיקוח מעבר לתקנונים והחוקים של המפלגות עצמן. התהליכים לא ממש מובנים ויציבים, המרכז יכול לשנות אותם מהיום למחר, כפי שקרה במפלגת העבודה, כאשר ב-48 שעות האחרוונת היה צריך לעדכן  את ספר הבוחרים האלקטרוני, עם פואד וחבריו המשוריינים לשעבר.

תהליכים ממוחשבים חושפים לאור השמש כשלים בתכנון וליקוי, שקיימים כבר שנים. עסקנים שמורגלים לגייס חמולות באוטובוסים, או לעשות דילים מתחת לשלחן על שמות של מועמדים, תוך כדי נסיונות "ליישר" את הקו, פתאום נתקלים בחומות מידע מאובטחות, שלא  כל כך מאפשרות זיופים או הטיות. בן לילה קמו למערכות הממוחשבות אויבים טבעיים, כאלו שאור השמש והחשיפה מפחידה אותם.

קדימה

קדימ הימרה על המיחשוב והצליחה בגדול. יש לקוות כי ההצלחה שלה תעיב מעט את הטראומה שהותירו הנסיונות הקודמים שהיו בעבודה ובליכוד.

  בסופהשבוע מלאו 900 ימים להימצאו של גלעד שליט בשבי. החברים, התומכים ומספר רב וגדל של אזרחים שמסייעים למשפחה ללחוץ על הממשלה קיימו פעולות מחאה, כפי שהם נוהגים לעשות מדי שבוע.  בדרך כלל הם מפגינים מול ביתו של רוה"מ היוצא אהוד אולמרט. המסר הוא: גם כאשר תסיים את תפקידך באופן רשמי לא תוכל לברוח מאחריות לגורלו של החייל שליט. היו לך 900 ימים לעשות הכל כדי לשחרר אותו ולא הצלחת. אתה מחוייב להמשיך ולעשות הכל לשחרורו גם אחרי סיום תפקידך. אבל  לעצרת המחאה אתמול היתה סיבה נוספת:  ציפי ליבני. היא גרמה לעוד כמה עשרות אזרחים זועמים להצטרף לעצרת מחאה מיוחדת, שנערכה ביום שישי מול ביתה בת"א. הסיבה: פליטת הפה האומללה שלה, יום קודם לכן,  שאמרה  כי לא תמיד ניתן להחזיר את כל החיילים הביתה. לבני דיברה בפני צעירים, תלמידי י"ב שעוד מעט עומדים להתגייס. ליבני חשפה קו נוקשה, מדאיג במיוחד, שאינן מבשר יותר מדי טובות לגבי הסיכויים שהילד יגיע סוף סוף הביתה. מעבר לאמירה חסרת הרגישות, מפיה שמי שרואה את עצמה רוה"מ הבא, היא עשתה  דבר חמור נוסף: הכניסה את פרשת שליט לתוך קלחת הבחירות. לא חלפו 24 שעות ואהוד ברק, שר הביטחון, השיב לה בשבת תרבות בחולון.סביר להניח שגם ביבי לא ישב בשקט ואחריו לכ מקהלת המתמודדים בבחירות.  לזכותו של ברק ייאמר, שלמרות שלא הצליח לקדם את שחרור  שליט, הוא נמנע מלדבר עליו בכל פורום שהוא, אלא אם כן נשאל, בוודאי לא במערכת בחירות. עד כה הקו הרשמי של כל מי שעסק בכך, היה שהדיבורים מאוד מזיקים ועדיף לשתוק כמה שיותר. עכשיו כבר לא ברור מה ישאיר את גלעד מי יודע עוד כמה שנים בשבי של חמאס: הפטפוטים של ציפי לבני, או הדיבורים הבלתי פוסקים יעופו באוויר בקרוב בעקבות דבריה.

אף אחד לא חושד באיש שאינו רוצה להחזיר את הילד הביתה. אבל החשד הוא שלכמה אנשים שם, למעלה, לא בוער.כולם יודעים  שמדינת ישראל לוקחת שבויים עבור שתי סיבות עיקריות: האחת כדי להעניש אותם ולמנוע מהם לחזור למעגל הפשע והשניה כדי שיהיו קלפים במו"מ  במקרה של חטיפת חייל.  לכולם ברור שבסופו של דבר הממשלה תצטרך לשלם את המחיר הכי גבוה שהיא לא  רוצה לשלם, ואולי היתה יכולה למנוע משלמו, אילו היתה פועלת קצת יותר בזריזות ונחישות.

מסבירים לנו שמדינה צריכה לנהוג  בקור רוח ולא להכנע לרגשות, במו"מ עם אויב אכזר. מסבירים לנו שיש להתחשב במשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו בידי חיות אדם אלו. אולם נדמה שבדפוס פעילותה הממשלה לא נכנעת רק לחלק אחד של העם, אלו שמוכנים  לשלם את המחיר  היקר ולראות את שליט בבית,תוך לקיחת סיכונים מחושבים . גם  לשיטתה של לבני, שאומרת כי מי שהולך לצבא לוקח סיכונים, הרי שלמשוואה הזו יש גם צד שני:מי ששולח חיילים לצבא, קרי הממשלה,  לוקח סיכונים לא פחות גדולים, בין היתר כאלו שיאפשרו לו לשלם מחיר, יקר לפעמים, כדי להציל את חיי החיילים. מה שעוד שמדינת ישראל כבר ניהלה מו"מ בעבר עם מרצחים לא פחות גדולים מאלו ששבו את שליט, ושילהמ מחיר ךא פחות יקר תמורת גופות, וטוב שכך.  

לבני ושותפיה לממשלה הסבורים כמוה, נכנעת ללחצים של גורמים  שנוח לתייג אותם  כ"משפחות השכול." זו טעות חמורה,כי המשפחות השכולות אינם מקשה אחת. במיצוב נכון, בהצגת עסקת חבילה הגיונית שמשמעותה שישראל לא מסכנת את ביטחונה אבל מוותרת על רוצחים שפלים, שקיומם בכלא לא יחזיר את הבנים שנפלו, ניתן להעביר החלטה על סיום העסקה עם החמאס. דוגמה קטנה היתה בסופהשבוע כאשר אמו של נחשון וקסמן הלכה לראש הממשלה אולמרט, ואמרה לו שתמורת  החזרת שליט בחיים היא מוכנה שרוצח בנה ישוחרר. היא אינה היחידה. חבל מאוד שציפי לבני, לא שוחחה איתה קודם לכן.

כל סבב התבטאויות כזה מרחיק עוד יותר את הסיכוי שגלעד ישוב הביתה. אם להיות כנים עם גלעד, ובהנחה שהוא עוקב אחרי מה שנעשה בפרשה שלו, , מן הראוי שהמדינה תגיד לו ולמשפחתו את האמת: גלעד היקר, עד אחרי הבחירות לא נוכל  לעשות שום  צעד לשחרורך.  אלא אם כן יקרה הבלתי צפוי, ואולמרט, במסגרת מאמציו להשאיר רושם מעט מתוק מהכהונה הסוערת שלו, יצליח להגיע להסדר כלשהו. כל הפרחים יהיו אליו.

מי שרצה לראות במו עיניו מה המשמעות של מיתון 2008 היה צריך לבוא השבוע למלון הילטון בת"א.

למעלה מ-1500 דורשי עבודה, רובם מובטלי היי טק "טריים" שפוטרו מעבודתם בחודשים האחרונים, צבאו שלשום על  האולם שבו נערך יריד התעסוקה לקריירות בהיי טק, שערכה קבוצת אנשים ומחשבים. כבר משעות הבוקר המוקדמות, השתרכו  תורים ארוכים ליד  הביתנים של החברות שהשתתפו ביריד והציעו מאות מישרות "חמות" למפוטרים הטריים.  חוסר הפרופורציה בין מספר דורשי העבודה שעמדו שעות בתור, לבין מספר המצומצם של המעסיקים שיש לו עבודה, שיקף לדעת רבים את המציאות   של מיתון 2008 .

מובטלי היי טק טריים, ממתינים בתור לדוכני מעסיקים. צילום: קובי קנטור, אנשים ומחשבים

 ציפי ספאגני, מנהלת  גיוס  גוש דן בשירות התעסוקה, לא הופתעה כלל מההמונים הגיעו " את רובם אנחנו מכירים, כי הם רשומים אצלנו" היא  אומרת. שירות התעסוקה ניצל את האירוע כדי לכוון את המובטלים, לעדכן רשימות ולהפנות אותם למעסיקים שפנו אליהם. בתשובה לשאלה כיצד השירות נערך לגל הפיטורים הגואה והולך היא אומרת:" נכון הוא שמספר  הפונים אלינו גדל מיום ליום. נערכנו מבחינת כוח אדם, ועושים את המיטב מבחינתנו,  אם זה הפניה למעסיקים, אם זה על ידי הכשרות והסבות. המראות לא ממש מלבבים, אבל עושים מה שיכולים ומתפללים לטוב"  היא  אומרת, וממהרת לטפל  בעוד כמות גדולה של אנשים שהצטברו ליד הדלפק  של השירות.

 תומר   ויקינסקי ,מנהל גיוס בחברת התוכנה לוג און אמר כי  ש ברשותו כמה מישרות "חמות"  להשמה מיידית. החברה מחפשת מומחים למיקרוסופט, מומחים במוצרי תוכנה שונים, מומחי ג'אווה,  c++     בדיקות תוכנה ועוד. "פרופיל האנשים שהגיע לכאן הוא ברמה גבוהה" אומר תומר "המדובר באנשים שרק עתה סיימו את עבודתם הקודם, התעסוקה מאוד חשובה להם והם מחפשים עבודה חלופית. להערכתי נוכל לספק את הביקושים, כאשר כמובן היריד עצמו הוא  רק שלב ראשון של הגיוסים"

 בין המאות שהמתינו בסבלנות  בתורים האינסופיים, פגשנו את גיל, בשנות  ה-30 לחייו, שעבד 9 שנים באודיוקודס, ונמנה על  העובדים שנשלחו הביתה בגל הפיטורים שהיה לפני כחודש.  תפקידו האחרון שם היה  עבודה בצוות הפיתוח של טלפוניה.  הוא הגיע לכאן במסגרת מסע החיפושים המפרך אחרי מישרה חדשה " אני מקווה שאמצא מישרה בתחום ההתמחות שלי ואולי אפילו אתקדם ואהיה ראש צוות" הוא אומר.  בתשובה לשאלה איך ההרגשה השיב  "כמובן שלא טובה. יש משפחה עם ילדים, אבל לשמחתי הם מקבלים את זה בצורה הכי טובה ומאוד מעודדים אותי" הוא אומר.

 בין המספר  הקטן יחסית של  המעסיקים, אפשר היה למצוא 2  מהמעסיקות הגדולות בשוק ה-ICT .  נס ו אי די אס, שמוזגה באחרונה  ל-HP . בביתן של EDS המתינו למובטלים  הצעירים לא פחות מ-100 מישרות, כפי שמדווחת רוחלה זמיר מנהלת הגיוס של החברה " יש לנו מגוון עצום של מישרות להשמה בתחומי הפעילות העיקריים שלנו: מיקור חוץ, יישום ERP , שירותים מנוהלים וייעוץ ועוד. המישרות מתפזרות על פני כל רחבי הארץ מדן ועד אילת במגוון תחומים, כולם אנשי מקצוע.

 זמיר אינה מתפלאת על כך שאל מול גל הפיטורים הגדול, לו אנו עדים בימים אלו, יש עדיין מישרות רבות שממתינות לאנשים "אנחנו חברה בינלואמית, שקיימת  כ-48 שנים. אנחנו משדרים יציבות, בפרט כעת לאחר שנתמזג עם HP . מעסיקים שמפטרים עובדים, לא מפסיקים לעבוד וחייבים להמשיך לתת שירות, הם רואים בנו, דרך נוחה ונכונה להמשיך ולקלוט כוח אדם, כאשר עלויות המעסיק עלינו" אומרת זמיר. במילים אחרות ניתן לומר כי יתכן ואחת התופעות היותר מעניינות של המיתון הזה היא פריחתו מחדש של תחום מיקור החוץ בכוח אדם . גם  בחברת נס היו עסוקים מאוד שלשום במתן מענה למאות הצעירים והצעירות שהתדפקו ליד הביתן שלהם. נציגי החברה אמרו כי יש להם יותר מ-100 מישרות חמות, בתפקידים נדרשים כגון: אנשי זמן אמת, תוכניתנים, מנתחי מערכות, אנשי DBA , אבטחת מידע וכרגיל תמיד תמיד מחפשים את הבוגרים המצטיינים.

 שחר אשר, מנכ"ל ג'וב קליק, היפנה את תשומת ליבם של הפונים לדוכן שלו ביריד, לשירות שהאתר מעניק למעסיקים ולמחפשי עבודה "האתר קיים כבר משנת 2001 " מספר אשר " הוא מתמחה בהתאמה אוטומטית וממוחשבת בין פניות מעסיקים לבין בקשות או קורות חיים של דורשי עבודה" הוא אומר "בתר נפתחו כרטיסים ל-2500 מעסיקים" אומר שחר "40 אחוזים מהם הם בתחום ההיי טק. בסך הכל עד היום שירת האתר 200  מועמדים שמצאו עבודה.  הוא מדגיש כי כל קו"ח שנקלט באתר מנותב  למעסיק הרלבנטי, אולם לא בהכרח שייענה מייד, אלא ברגע  שתתפנה מישרה מתאימה. במציאות של היום, גם זו נחמה, ועובדה זו לא מנעה מעשרות מובטלים להמתין בתור הארוך לדוכן  ג'וב קליק ולהירשם.  דובי      צ'יז'ק, מנכ"ל חברת ההשמה, מאיה מיקור חוץ, מקבוצת אזטק טכנולוגיות, אמר כי המישרות הכי חמות  היום הם בתחום של דוט נט וג'אוה, "זאת מעבר לתפקידים שונים שמוצעים במגזרים שונים,  מגזר ביטחוני, מיגזר עסקי למעט המיגזר הפיננסי כמובן". צ'יזק  מציין כי בין מאות האנשים שהגיעו ניתן למצוא גם כאלו שמועסקים במקום עבודה, אבל חוששים שיפוטרו ולכן כבר  כעת מכינים לעצמם אלטרנטיבה.

 מעסיקים נוספים שהציעו עבודה שלשום ביריד ALL JOBS , וכיוון ישיר.

הצלחה עצובה

 אחד המדדים להצלחת הפקת אירועים הוא  כמות האנשים. היריד ללא ספק יכול היה להיחשב כהצלחה אדירה בימים טרופים אלו, אילו לא היה  מדובר בתופעה  כל כך מדאיגה ולא משמחת. על זה נאמר, הצלחה עצובה.

350 אלף יותר מדי

לפני 10 שנים,בשלהי האינתיפאדה השניה, החליטה ממשלת ישראל להנפיק לכל תושבי מדינת ישראל תעודת זהות  "חכמות". הכוונה לכרטיס מגנטי, עשוי פלסטיק, שיהיה עליו שבב חכם, שבעזרתו נוכל להזדהות טוב יותר בפני מי שיבקש וגם לעשות איתו הרבה מאוד פעולות מול המוסדות הרשמיים שלנו.

 אחת הסיבות שהממשלה החליטה ללכת על הטכנולוגיה שהיתה אז חדשנית במיוחד, בעולם, היתה ביטחונית: ריבוי התעודות הכחולות המזויפות המסייעות למחבלים מתאבדים לחדור לישראל.

ביום שני השבוע, 8 שנים לאחר שהמכרז הראשון יצא לדרך, חתם שר הפנים, מאיר שטרית, על ההסכם עם חברת HP  על החוזה להנפקת התעודות, שתחל, אי"ה, בעוד שנה בערך.  השאלה מדוע היה צריך להמתין 8 שנים, יקרות כל כך,   מדוע המדינה לא הצליחה לצאת מהבוץ אליו נקלעה היא שאלה שמן הסתם ראוי שמבקר המדינה יחקור אותה.  במיוחד לאור הצהרתו של השר שטרית , בטקב החתימה שאמר כי בישראל יש היום 350 אלף תעודות מזויפות. צא וחשב כמה זיופים אפשר היה למנוע אילו כל האחראים לכך בממשלה, במשרד הפנים, באוצר, היו לוקחים את  עצמם קצת יותר ברצינות והיו עושים הכל כדי שהפרויקט הזה, ייצא לדרך.

כי בשורה התחתונה שום דבר לא השתנה. במכרז הראשון ב-2003  HP    היתה הזוכה. בגלל ערעור שהוגש על ידי החברה שהפסידה EDS , בית משפט פסל את המכרז תוך שהוא מותח ביקורת  קשה ביותר על המדינה  ועל מי שעמד מאחורי המכרז. ב-2005 יצא מכרז חדש, והפעם הבטיחו  שהופקו כל הלקחים. לא ממש. ב-2007 שוב זכתה HP לאחר שבסך הכל למכרז נגשו 2 חברות . דפוס בארי נפסלה. בסוף 2007 , כאשר השר שטרית  נכנס למשרדו, החליט שהסאגה הזו צריכה להיפסק. אבל לקח לו לולמנכ"לו, אריה בר, שנה בדיוק, כדי לחלץ את המדינה מהברוך של התעודה החכמה שבינתיים כבר הפסיקה להיות חכמה. בינתיים המשיכו הזייפנים לחגוג, ובקצב של 350 אלף תעוודת ל-10 שנים, אז בכל שנה שהתעודה לא היתה מונפקת, עוד 35 אלף  אנשים קיבלו תעודות לא שלהם. אבל זה לא הזיז כל כך לשטרית  ובר. זה האחרון החליט שלמרות    ש-HP זכתה במכרז, זה עדיין לא סיבה לתת לה  את מה שהיא מבקשת עבור הנפקת כל תעודה: 64 שקלים. בר פנה לחשב הכללי, שוקי אורן וביקש לבטל את המכרז. התגובה לא איחרה  לבוא ו-HP פנתה לערכאות.בינתיים גם דפוס בארי, שנפסלה במכרז, פנתה גם היא לבית המשפט בטענה כי HP לא ממש עמדה בכל התנאים. העתירה של HP נגד המדינה הסתיימה בפשרה: העתירות יוסרו , המכרז יבוטל דהפקטו, והמדינה תכנס למו"מ עם HP . בית המשפט קצב לשני הצדדים 90 יום. הויכוח היה כמה כסף תוריד HP למדינה בתמורה  לקבלת המכרז. הפשרה שהושגה, הוגנת יחסית: HP תקבל  47 שקלים לתעודה, אבל תקבל התחייבות להזמנה של חמישה מיליון תעודות, פי2 מההתחייבות של המדינה במכרז שנפסל. שלוש שנים, כדי להתווכח על פחות מ-20 שקל? מישהו חישב את הנזק שעלול להיגרם או כבר נגרם  למדינה על כל תעודה שזויפה בתקופה זו?

אבל הימים ימי דמדומים. אין ממשלה, אין כנסת,  ואיש הישר בעיניו יעשה. שטרית הבין שאם לא יגזור כעת את הקופון,  זרי הפרחים יגיעו למחליפו אחרי הבחירות. והוא אכן גזר את הקופון באופן מלא. כי בסופו של דבר אף אחד לא יזכור איך כל זה התחיל: מחבלים נכנסים לת"א עם תעודות מזויפות, גורמי הביטחון דורשים מייד תעודות חכמות. הם לא  יכולים לומר שמבוקשם לא התקבל, רק שחלפו 10 שנים יקרות מאז, ואת המחיר האמיתי, שר ההיסטוריה ישפוט.

תם ולא נשלם. מעל ההסכם החתום נמצא עדיין ענן, התביעה שמתנהלת בבית המשפט בעקבות עתירות דפוס בארי שמבקש לבדוק שוב את  כל פרטי הזכייה של HP במכרז שבוטל, בטענה כי היא לא ממש עמדה בכל התנאים.

 בעוד שנה  יוכח אולי שמדינת ישראל יודעת להנפיק תעודות זהות חכמות, אבל לכתוב ולנהל מכרזים   היא בוודאות לא יודעת ואולי גם לא מסוגלת. 8 שנים, יותר מדי, 350 אלף  תעודות מיותרות.

.